<h1>האורה לרש"י סימן ק"ט</h1>
<h2>דף כט:</h2>
וכן הלכה כרב ושמואל בכל איסורין שבתורה במינן במשהוא. ושלא במינן בנותן טעם. ורבא הוא מבתראי וקם בשיטתיה. דאמר רבא הילכתא חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו במשהוא. דכל איסורין שבתורה במשהוא, שלא במינו במשהוא, דגזר שלא במינו אטו מינו בחמץ.
